בשנה האחרונה עבדתי כמנהל פיתוח בחברת היי-טק. ניהלתי צוות של כ-30 אנשי תוכנה, בדיקות, תשתיות וקבלנים. סדר היום שלי נראה ככה: אני קם בבוקר, הולך לחתור, נכנס למשרד, וכשאני בודק מה השעה אני מגלה שמזמן כבר הייתי צריך ללכת הביתה. הימים עברו באינטנסיביות אין-סופית. הרגשתי כמו רופא בחדר מיון – בכל רגע מישהו נכנס ומישהו אחר יוצא, ובין לבין תמיד דופקים בדלת "אני רק שאלה".

הבדיחה הייתה, שכל שאלה עולה 100ש"ח, פשוט בכדי שלא יפריעו. למי יש כח לרק עוד "שאלה קטנה", זוכרים את הפסקות הצהרים המדושנות של עולם ההיי-טק בהרצליה פיתוח? פסק זמן באמצע היום במסעדת יוקרה…. אז זהו, שלא בתפקיד שלי.

יום רדף יום, וכשהגיע חמישי בערב קרסתי לתוך הספה וישנתי חצי סופ"ש.

כיוון שהייתי גרוש טרי באותם ימים, פתחתי כרטיס באתר היכרויות. כשהייתי מקבל התראה על הודעה חדשה, פוטנציאל ל"קשר רציני", לא היה לי זמן אפילו לבדוק מי נמצאת בצד השני. כך קרה שפניות רבות נשארו ללא התייחסות. בהזדמנות זו (בנות נכבדות) הרשו לי להתנצל בפני אלו ששלחו הודעה ואפילו לא טרחתי לכבד אותן בתשובה. סליחה, זה לא אתן, זו לגמרי הזמינות שלי. אני אפילו לא יודע מה כתבתן בהודעה.

כשהדברים מעט נרגעו הצלחתי לייצב את הספינה והתפנה לי זמן. בזכות האתר פגשתי עם מיכל. התחלנו לשוחח וזרם לנו טוב יחד. אשת היי טק, קרייריסטית, ספורטאית מצטיינת, מדליות, נראית מיליון דולר, מתלבשת מיליארד. על פניו – חלומו של כל גבר. כבר גלגלתי בראש איך אני מוציא מהאורווה את הסוס הלבן, עליו נרכב יחד אל עבר השקיעה (כן, גם בנים מפנטזים לפעמים). מיכל בדיוק הקימה סטרארט-אפ, סיימה סבב גיוס והפכה לעצמאית. בחורה טובה מבית טוב. ומה מיכל חיפשה? כמו רבות – "קשר רציני שיוביל להקמת משפחה, ואולי עוד ילד או שנים". מרוץ החיים גרם לכך שלא יצא לנו להיפגש.

אחרי מספר שבועות פגשתי חבר לבירה בחוף הצוק. מולנו עברה יפיפיה (שיער בלונדיני, עיניים כחולות כמו אוקיינוס וחזה מושלם, להמשיך?) והחזיקה על הידיים ילדה קטנה מושלמת. תמונה של פרסומות. המבטים שלנו הצטלבו. משהו בה נראה לי מוכר, אבל לא הצלחתי לזהות מאיפה בדיוק. כל אחד המשיך לדרכו. בערב, כשמיכל שלחה לי הודעה, המעגל נסגר.

עכשיו אתם בטח שואלים: אם הכל נראה כל כך טוב, למה לא התפתח קשר בינינו? למה לא טרחתי לחזר אחריה ולחטוף אותה לפני שיבוא אחר?

חכו, עדיין לא סיפרתי לכם את כל הסיפור. מיכל הגיעה לסוף שנות השלושים בגפה. העיסוקים שלה בספורט ובקריירה לא השאירו לה זמן לזוגיות שתוביל להקמת משפחה. כשהבינה שהשעון הביולוגי לא עוצר, פנתה לבנק הזרע והביאה ילדה לעולם. כשדרכינו הצטלבו יורשת העצר המושלמת בדיוק חגגה יום-הולדת שנה, מה שגרם לי לתהות: מתי למיכל יהיה בכלל זמן בשבילי?

אצלי, אחרי תקופה מטורפת, הדברים נרגעו וחזרתי לשגרה, וכך התאפשר לי להתכונן לקשר משמעותי, אבל למיכל לא היתה דקה של פנאי. בין הילדים שלי לבייביסיטר שלה בקושי הצלחנו להיפגש לדרינק. במירוץ החיים המטורף של המאה 21 מיכל בקושי הצליחה לשלב את הספורט בלו"ז שלה, וכל מי שגידל ילד מכיר את ימי המחלה בשנה הראשונה של הילד בגן, כשהוא יותר בבית מאשר במסגרת החינוכית. לא סתם רצוי שיהיו שני הורים בסביבה, וזוג סבים וסבתות זמינים לתמיכה בשעת חירום, כי לגדל ילד לבד זה בקלות 200% משרה, ולהרים עסק – רק עוד 300% משרה, במקרה הטוב. ומיכל בכלל רצתה ילד נוסף, כי לא נכון לה לגדל ילד יחיד, מתי יישאר זמן לילד שבי? (כן, לעיתים גם הילד שבי רוצה להתפנק – וגם לפנק, אל תקפצו).

מערכת יחסים, בעיניי, מורכבת מזמן משותף שבו מייצרים חוויות משותפות. אם לאחד הצדדים אין את היכולת להקדיש זמן, ברור שלא ייווצר תוכן בקשר, לא כל שכן כאשר רוצים לבנות "קשר רציני" .

עם כל האטרקטיביות של הפרטנרית מהצד השני, בהעדר זמינות נוצר מצב שבו צד אחד רוצה והצד השני לא פנוי, מה שמוביל לפערי ציפיות, לתסכול ולסיומו של הקשר.

בסופו של דבר, לכולנו אותה הקצבת זמן. כל אחד בוחר איך למלא את ה-24/7 שלו, ואלה סדרי העדיפויות שלנו. למיכל חשוב לרוץ כל בוקר 10 ק"מ, לגדל ילדה לבד ולהרים סטארטאפ משלה. זה, כשלעצמו, ממלא את כל הזמן ביממה. בסדר העדיפויות של מיכל, דייטים מגיעים רק במקום הרביעי (אם לא נמוך יותר), ולכן היא ממשיכה לישון באלכסון. הכל עניין החלטה.

ואני? אני רוצה את כל העוגה, לא רק פירורים של זמן כשמסתדר פה ושם. כזה אני, גבר, לא מושלם .

•  מיותר לציין שהטקסט מתייחס באופן שווה לשני המיניים וכל השמות בדויים

אהבתם? שלחו לחבריכם, שתפו בפייס וכתבו תגובה, גם לייק זה בסדר
לא אהבת? הרבה יותר חשוב, כיתבו לי מה לא אהבתם ולמה
ואם עוד לא עשיתם לייק לדף הפייסבוק שלי ? עכשיו זה הזמן, כאן משמאל

מאמרים נוספים בסדרה: "מחפשת קשר רציני"

• מחפשת קשר רציני?
• כמה רחוק אנחנו מוכנים לנסוע?
• זמן לקשר רציני יש לנו?
• כמה רחוק אנחנו מוכנים לנסוע? – חלק ב'
• תאום ציפיות – האם אני בשל לקשר?
• השידוך – בקרוב…
• כשהוא נעלם פתאום – בקרוב…