עובדות

השמש היא המאור הגדול, ללא השמש לא היו מתקיימים החיים על פני כדור הארץ!

אתם בוודאי זוכרים, את הציטוט הבא מספר בראשית, "בראשית, ברא אלוהים, את השמיים, ואת הארץ…. יהי אור; ויהי-אור,…., יהי מאורות ברקיע השמיים, להבדיל, בין היום ובין הלילה…"

המסה של השמש גדולה פי 300,000 מזו של כדור הארץ וערכה עצום (במספרים 1 ואחריו 27 אפסים(

ציר המספרים

כיוון שהשמש היא יחידת אנרגיה בלתי נידלת המפיקה חום ואור עד בלי קץ.

ניקח ונמקם את השמש על ציר המספרים מימין לציר (בנקודת הקיצון +)

ומה נמקם בנקודת הקיצון השנייה (נקודת קיצון – ?)

אחרי שחשבתם שנייה , בצד הנגדי יהיה חור שחור, השואב אליו אנרגיה בלתי מוגבלת ואינו מאפשר הימצאותם של חיים בסביבתו, וכמובן שאינו מספק לנו לא אור ולא חום!!

את הגורמים השמימיים בנוסף לשמש והחור השחור אנחנו יכולים למקם בצורה דומה על ציר המספרים, בצד החיובי של ציר המספרים, על פי כמות האנרגיה שהם פולטים/מחזירים לסביבה/ליקום (גם אם הם בעצמם לא יצרו את אותה האנרגיה, אלא מחזירים את אנרגית השמש)

ובצד השלילי של ציר המספרים את הכוכבים השואבים/קולטים אנרגיה מהסביבה.

אנלוגיה

מה לזה ולחיים עצמם?

נעצור לרגע, ונביט על האנשים הסובבים אותנו, במעגלים החשובים של חיינו, במשפחה, בעבודה, בין החברים, נוכל בקלות לזהות את הדפוסים האלה באנשים שאיתם אנחנו בקשר יום יומי, כולנו מכירים את האנשים שהם "השמש בחיינו" (רוב הזמן הם מאושרים, מלאי טוב ומקרינים את זה על הסביבה.) כאשר מצב רוחנו ברגעי שפל/משבר, מספיק שיעברו בסביבה או די במפגש איתם ,אנחנו מתמלאים אנרגיה טובה ומצב הרוח שלנו משתפר. זה יכול להיות חבר בעל חוש הומור, יזם מכוון מטרה ומלא אנרגיה או כל אדם אחר השופע חיוכים.

ומן הצד השני של המתרס יימצאו האנשים שהם "החורים השחורים" בחיינו, האנשים שבכל פעם שאנחנו פוגשים בהם, מר גורלם, והם כל כך מסכנים שצריך לרחם עליהם, אנשים שאחרי מפגש איתם, אנחנו מרוקנים ומרגישים שאנחנו צריכים לסגור את היום ללכת לישון ולקום למחרת ליום חדש.

זה יכול להיות העובד שאף פעם לא שבע רצון, הדוד שמקטר על המשפחה או החבר שמתלונן ללא הרף על הבוס ומקום העבודה.

אז מי הם האנשים הסובבים אותך? נסו להתבונן על האנשים שסובבים אתכם, מי מהם הוא "השמש" בחייכם? מי הוא "החור השחור"? כמובן שרוב האנשים הסובבים אותנו, אינם שמשות ו/או חורים שחורים אלה נמצאים אי שם על הציר, חלקם בצד החיובי וחלקם בצד השלילי.

יתרה מזאת, מכיוון שאנחנו יצורים חיים ודינמיים וכמו כוכבי הלכת גם קולטים אנרגיה וגם מקרינים אותה אל הסביבה, אנחנו יכולים לנוע לאורכו של הציר.

התנועה יכולה להיות :

• בין הטוב ליותר טוב וחזרה – התנועה הזאת תתבצע בצד הימני והחיובי של ציר המספרים.
• בין הרע ליותר רע וחזרה – התנועה הזאת תתבצע בצד השמאלי והשלילי של ציר המספרים.
• מצד ימין לצד שמאל, מטוב לרע ולהפך.

ככול שמרחק התנודה קטן יותר כך האנשים הנעים בו יהיו יותר יציבים בחייהם (על כך פוסט נוסף בנושא מחזוריות, sin)

תובנות

השלב הראשון הוא לזהות ולמקם את האנשים שעמם אנחנו באינטראקציה יומיומית על ציר המספרים ביחס אלינו. סביר להניח שאנשים מסויימים ימוקמו באופן שונה כלפי אנשים שונים על הציר האישי שלהם. לדוגמה, אותו אדם יכול להיות ממוקם אל מול הבוס בעבודה באופן שונה, מאשר אל מול בת הזוג במסגרת הביתית (על זה פוסט נוסף בנושא יחסים וסטיית תקן) ,ולכן יש לראות את ציר היחסים גם באופן אובייקטיבי וגם באופן סובייקטיבי.

בשלב מתקדם יותר ניתן לבנות מערכת צירים דו מימדית, ציר אחד ישמש כציר האובייקטיבי ואילו הציר השני יהיה הציר הסובייקטיבי, ובמערכת הזאת למקם את האנשים המעניינים בחיינו, זאת נוכל לעשות בשלב מאוחר יותר, לאחר שצברנו נסיון בשימוש בכלי המוצג כאן, תוך שימוש בציר אחד בלבד.

השלב השני לאחר שזיהינו את האנשים בחיינו ומיקמנו אותם, אנחנו יכולים להתחיל לבחור כיצד אנחנו מתייחסים אליהם, (שהרי יש לנו בחירה חלקית לפחות) כיצד אנחנו מצמצמים מגע אל מול אותם האנשים ששואבים מאיתנו אנרגיה, וכיצד אנחנו מתקרבים אל האנשים מהם אנחנו מקבלים אנרגיה.

לפעמים אין לנו ממש אפשרות בחירה, אנחנו נאלצים להיות בחשיפה ל"חורים שחורים" לדוגמה, בצבא או בעבודה מול ממונים, אזי אנחנו צריכים לשאוף ולצמצם את החשיפה שלנו למינימום הכרחי (עד יעבור זעם, קרי יתחלף הבוס, נעבור תפקיד וכו').

גם בסיטואציות כאלה ניתן לנסות ולשפר את מצבנו היחסי, במידת האפשר לצמצם את זמן המפגש ע"י הגעה מאוחרת (בתנאי שזה אפשרי), או פרישה מוקדמת מהארוע, בעת בחירת מקום הישיבה, לבחור את האנשים שלידם אנחנו רוצים לשבת תוך התקרבות לשמשות והתרחקות מהחורים השחורים.

*** למי שלא יודע לזהות אנשים להלן כלל אצבע, מי שפרצופו שפוף וקבור ברצפה, קרי פרצוף חמוץ, סביר להניח שנמצא בצד השמאלי/שלילי של הציר, ומי שמחייך ואפילו שר לעצמו נמצא בצד הימני/חיובי של הציר.

המסוכנים ביותר הם אלו שעל פניו לא רואים באופן מידי שהם חורים שחורים, הם עליזים ומחוייכים, ואולם לאחר הפגישה איתם, אנחנו מרגישים מרוקנים וסחוטים.

אז עכשיו כשאתם כבר יודעים, הקשיבו לתחושות הבטן שלכם ותפעלו בהתאם.

תנועה

רוב האנשים שאנחנו מכירים אינם נמצאים בקצוות והינם דינמיים, והם יכולים לנוע מצד אחד של הציר לצד השני, כתוצאה מארועים שעוברים עליהם ביום יום, בין המסגרות השונות בית/עבודה ומקרינים ממסגרת אחת לשניה. יום לא מוצלח בעבודה, יגרום לאדם לחזור הביתה עם פחות אנרגיה ממצבו הטבעי, כלומר הוא ביצע תנועה שמאלה ע"ג הציר ממצבו הטבעי. יום מוצלח בעבודה, (סגירת עיסקה, קידום) יגרום לתנועה לצד החיובי : ימינה על הציר.

באנלוגיה, ארועים בבית יגרמו לאותו אדם להגיב בצורה דומה ולעבור אל מעגל העבודה באופן דומה, מוות במשפחה (קצת קיצוני, אני יודע) , יהיה תנועה משמעותית שמאלה לכיוון הצד השלילי, ריב עם בן הזוג/הורים, פרידה מבן זוג. ובאופן דומה גם ארועים חיוביים לדוגמה: הכרות חדשה, דייט מוצלח, ארוע משפחתי מוצלח, צרוף בן משפחה חדש.

פעולה

מאחר שאנחנו יודעים לזהות את מצבו הנוכחי של האדם שאיתו אנו באינטראקציה, אנחנו גם יודעים כיצד לנהוג באותה סיטואציה: לדוגמה, כשהבוס במצב רוח מרומם, זה בדיוק הזמן לבקש ממנו העלאה בשכר, לדבר על תפקיד אחר, קידום וכו'. לעומת זאת כאשר הבוס במצב רוח מלנכולי, עצבני, זה בדיוק הזמן לתפוס מרחק וכמובן שלא להעלות את הנושאים האלה, אפילו אם עשינו חזרות במהלך כל השבת לקראת השיחה שהתכוונו ליזום איתו בנושא, כיוון שסיכויי ההצלחה יהיו נמוכים מהרצוי ופוטנציאל התוצאות יהיה בהתאם.

יתרה מזאת, כאשר אנחנו מזהים איש שפוף בסביבתנו , שאכפת לנו ממנו, ורצוי שיהיה, כיוון שהוא מקרין על איכות חיינו, אנחנו יכולים וצריכים, אפילו די בקלות, "להטעין" אותו באנרגיה חיובית ולהזיז את מיקומו על גבי הציר, ימינה לכיוון החיובי.

רבים מאיתנו עושים זאת מדי יום באופן טבעי, בתת מודע, לפני שאתם ממשיכים לקרוא, תחשבו איך…. אפשרות אחת היא פשוט להיות שם בשבילו ולהקשיב לו, כשאנחנו רואים שהוא מוטרד. בעצם זה שנקשיב לו, נאפשר לו לדבר, לפרוק, (עם או בלי לתת עצה) עצם השיתוף יקל עליו וישפר את מצב רוחו, בשפה המשרדית, זה נקרא להזמין אותו לקפה בפינת הקפה.

אפשרות נוספת היא לספר בדיחה טובה. לעיתים האדם שמולנו, מאבד פרופורציה, ומקצין שלא לצורך את מר גורלו, ובשפה הפיזיקלית, הוא ביצע תנועה משמעותית שמאלה, לצד השלילי של הציר, תפקידנו לעזור לו לחזור למקומו הטבעי, (כמו שנאמר, When the Going Gets Tough, the Tough Get Going) ועלינו להשתמש בכלים כבדים, כדי להחזיר את האיש שמולנו לפרופורציות ולהשתמש בדוגמאות חזקות ומשמעותיות יותר.

לפני מספר שנים, במסגרת עבודתי בחברת היי טק שממוקמת באחד ממגדלי המשרדים היוקרתיים בפארק היי טק ידוע, נקלעתי ליום לא טוב, והרגשתי שכל העולם נגדי, ושום דבר לא מסתדר בדרך שבה אני רוצה, יצאתי להתאוורר בין הקומות השונות של המגדל והבחנתי במנקה השרותים שמרוויח 10% מהשכר שלי ונאלץ במסגרת תפקידו לנקות חדרי שרותים, ופתאום זה הכה בי, על מה בעצם אני מתלונן, והבנתי כמה שפר עליי גורלי, יכולתי להיות במקומו ולנקות שרותים…..

גם אותו מנקה כאשר הוא מגיע לביתו בערב, מדליק את הטלוויזיה ואוכל ארוחה חמה, נזכר שכאשר יצא ממגדל המשרדים ראה את מקבץ הנדבות ברחוב, לבוש בגדים בלויים וידע שאותו קבצן יחזור בלילה לישון בזווית הרחוב ובכלל לא בטוח שארוחה חמה תבוא אל פיו, מעריך כמה שפר עליו גורלו. פרופורציות בן אדם, פרופורציות!

חיבור ליקום

פרט לאינטראקציה בין אנשים יש שיטות נוספות להעברת אנרגיות ולשפר את מצבך באופן יחסי, ידוע כי ליטוף צמחים מעביר אנרגיות טובות בשל יכולתם של הצמחים להוריד את החום. באופן דומה חיבוק ילדים, משחק עם בעלי חיים. אם אתם באים הביתה ואף אחד לא מתייחס בן/ת הזוג / הורים / ילדים, אז קודם כל צריך להבין מה לא בסדר במערכת היחסים ואיך לשפר אותה כדי שזה יקרה.

אם הבית ריק (כי אתם גרים לבד) קנו כלב, הוא תמיד יכשכש בזנב וירוץ לקראתכם כשאתם באים הביתה (גם אם זה רק בשביל פיפי, ורוצה שיורידו אותו…).

עשו ניסוי! קחו צמח והניחו אותו מול אדם מסויים,

מכיוון שכולנו גופי אנרגיה המקרינים זה על זה, אדם בעל אנרגיות חיוביות יגרום לצמח לצמוח, לגדול, לפרוח ולשגשג, לעומתו אדם בעל אנרגיות שליליות יהרוג את הצמח! פשוטו כמשמעו!! הצמח שעל השולחן שלו, יקמול, יתייבש ובסופו של יום אפילו ימות, הכל ע"פ כמות האנרגיה שהאדם מקרין/שואב.

לא מאמינים, תנסו, מחיר הניסוי, שני עציצים, בהצלחהJ.

טעינה עצמית

כפי שכדור הארץ מסתובב סביב צירו, ולכל יום יש גם לילה , (פרק המחזוריות) כך גם אנחנו בני האדם. יש בחיינו עליות ומורדות של אנרגיה, יש ימים שאנחנו ב"היי" ומאושרים ויש ימים שאנחנו ב"דאון" ומדוכאים. השלב הראשון הוא להבין שזה טבעי, ולא צריך להתרגש יתר על המידה מכך. השלב השני הוא האפשרות ללכת ולבצע ,"טעינה עצמית", או תזוזה על פני ציר המספרים לכיוון החיובי שלו.

תשאלו איך? טוב ששאלתם J כמה פעמים שמענו את המשפט, "אני הולך לשבת על שפת הים להרגע או לחלופין למדבר"?. החיבור לטבע מאפשר לנו לקבל אנרגיה ממאגרים גדולים ועצומים. הים קולט את אנרגית השמש ופולט אותה חזרה באופן מחזורי. יש לו כמות כל כך גדולה של אנרגיה שהוא בקלות יכול להזין אותנו. באופן דומה המדבר עם המרחבים העצומים שלו.

דמיינו את עצמכם עומדים בראש ההר / במצדה / במצפה רמון משקיפים על המכתש ומביטים על המרחב העצום הנפרש סביבכם, כמה עוצמה יש בטבע, אין אפשרות להישאר אדישים למראה, גם אם ראינו אותו 1000 פעמים ויותר. שבו שעה שעתיים, תתמזגו עם הטבע. תראו שאתם חוזרים עם מצברים מלאים.

שרית חדד שרה, " גם מתוקים הם סוג של נחמה" כשאנשים מדוכאים, הרבה פעמים הם אוכלים מתוקים, הסוכר/פחמימות מעלים את האנרגיה בגוף. הבעיה עם מתוקים היא שהרבה פעמים זהו סם קסם לזמן קצר בלבד ולאחריו צריך לצרוך יותר ויותר, בדומה לאלכוהול וסמים, וההשפעה שלו על הגוף כאשר צורכים אותו בצורה לא מבוקרת יכולה תוך זמן קצר להראות לעין. אז מתוקים זה גם בסדר, כל זמן שיודעים לשמור על המינון, אחרת התוצאות יראו לעין… וזהו מדרון חלקלק. נאלץ לקנות מכנסיים חדשים במידה גדולה יותר!

דרך נוספת היא מדיטציה, פעילות ספורטיבית. כמה פעמים חשבתם שאין לכם חשק או כח ללכת לחדר כושר, הרגשתם עייפים, מותשים, לאים, התחלתם את האימון בלי כוחות, ותוך כדי פתאום הנכם מתמלאים במרץ, האדרנלין זורם ואתם כבר במקום אחר.

לסיכום

בימים כמו אלו, קחו "פסק זמן" וביחד עם הטעם המתוק בפה קדימה לטבע / לחדר הכושר