אחרי שבועים בחו"ל, חוזר לשגרה, והדבר הכי נכון לי, זה להכנס לקייק ולהתחיל לחתור, בחוץ רוח ממש חזקה, הים מבולגן והזרמים סוחפים את הקייק פנימה, למרות שלאחרונה אני חותר פחות, פחות מדי, אני אוהב את המאמץ הנדרש מול הרוח החזקה ותנאי הים.

יוצא מהירקון לים ודרומה לכיוון יפו, ומתלבט, עד הדולפינריום? עד יפו?

נראה איך ירגיש במהלך החתירה הראש מלא מחשבות ושאלות ליקום ובנתיים החתירה מתקדמת יפה, בשל הרוח החזקה הים היחסית שטוח והקייק נסחף לעומק, את חותרות הסאפ החליפו גולשי הרוח שטסים לכל עבר, מראה יפה, ואני בשלי, חותר בהנאה רבה, המאמץ מורגש אך מבורך.

מגיע לקו המרינה, כ 100 מטר לתוך הים מקו שובר הגלים ופוגש שחיין במים, כהרגלי אומר שלום ומתכוון להמשיך לדרכי, אותו שחיין פונה אלי בשאלה:

אתה יכול לעזור לי? אני מנסה לחזור לחוף ללא הצלחה

כמובן יש רק תשובה אחת נכונה במקרה הזה, זה אומנם לא כיף לגרור אנשים עם הקייק, אבל הזכות שנתנה לי להציל נשמה ערב ראש השנה, היא זכות גדולה עבורי. מסביר לשחיין איך להחזיק בקייק ומתחיל לחתור לכיוון החוף, כל החתירה נראת אחרת, מרגיש כאילו אני עומד במקום, לפעמים נמשך לאחור, התנועות של השחיין אינן צפויות, חושש להתהפך, הגלים והרוח לא עושים את המלאכה יותר קלה, אבל לאט לאט ובהתמדה אנחנו מתקרבים לשובר הגלים, מכוון את הקייק בזהירות בכדי לא להתנגש בשובר גלים, במקביל סירות נכנסות ויוצאות מהמרינה, חתירה ממש מוזרה, הכל מרגיש אחרת.

סוף טוב הכל טוב, מגיעים לנקודה שהשחיין יכול לעמוד מאחל לו שנה טובה וממשיך לדרכי דרומה ומודה ליקום על החוויה שזימן שלי.

ולמי שתוהה, אין לי מושג מי הוא אותו שחיין, איך קראו לו, בן כמה הוא וכו, פגשתי אדם שבקש עזרה עצרתי את עיסוקי והגשתי עזרה מכל הלב.

כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא

שנה טובה אנשים, שתהיה שנה של מעשים טובים ועזרה לזולת