החוק השלישי של ניוטון והאקס המיתולוגי

הפוסט "החוק השלישי והאקס המיתולוגי והאקס המיתולוגי" פורסם לראשונה 21/12/09 ב TheMarkerCafe ומובא כאן בצורתו המקורית

האם שאלתם את עצמכם פעם, מדוע כאשר,

פלוני  או אלמוני מעיר לנו על ההתנהלות היום יומית שלנו,

גם אם כוונתו טובה ואפילו אם הוא צודק,

התגובה הרפלקסיווית (האוטומטית) שלנו הינה התנגדות,

עוד לפני שממש הקשבנו לדברים והפנמנו את תוכנם, אנחנו קודם כל מביעים התנגדות,

ובכן התשובה הינה מאוד פשוטה רבותי וגבירותי, זוהי הפיזיקה,

הפיזיקה הבסיסית ביותר המיטבה.

הטיב לתאר אותה אחד מגדולי הדור, אייזיק ניוטון, בחוק השלישי שלו, הידוע גם כחוק הפעולה והתגובה.

(רוצים להכיר בצורה יותר טובה את חוקי ניוטון, ויקיפדיה לשרותכם…)

אנחנו כמו כל ישות או אובייקט על פני הכוכב הזה כפופים לחוקי הפיזיקה.

החוק השלישי של ניוטון אומר:

כאשר גוף מפעיל כח על גוף שני, מפעיל הגוף השני את אותו הכח על הגוף הראשון

הדוגמה הפיזיקאלית הקלאסית, היה כאשר אנחנו דוחפים את הקיר, הקיר דוחף אותנו בחזרה.

אותו הדבר קורה כאשר פלוני, מנסה לשנות את ההתנהגות שלנו,

במקרה הזה מופעל כח מילולי כח השיכנוע, המנסה לגרום לנו לעשות מעשה שיוציא אותנו משיווי המשקל שלנו, מפעיל עלינו כח חיצוני… והתגובה האוטומטית, הינה הפעלת כח בחזרה בכדי לאזן את הכח המופעל עלינו,

בכדי להשאר בשיווי המשקל בו אנחנו נמצאים, מכיוון שהופעל כח מילולי, כח התגובה שלנו הינו מילולי גם כן.

ניתן לראות בקלות, כי ככול שעוצמת הכח המופעל גדולה יותר, כך עומצת כח התגובה גדולה יותר, לדוגמה,

כאשר אותו גורם (פלוני או אלמוני) פונה אילנו בצעקות, אזי גם התגובה שלנו תהיה בצעקות,

בדר"כ ביחס ישר לעוצמת הצעקות שמופעלת עלינו.

לא פעם שאלתם את עצמכם, מדוע כשהוא/י צועקים עלי אני עונה בצעקות, אז…

התשובה היא קלה, זהו חוק פיזיקלי אוניברסלי עתיק יומין, אשר אופיין ע"י איזיק ניוטון כבר במאה 17-18 .

במישור ההפוך, כאשר האיש/ה אשר אנחנו באים איתו במגע, הינו רך ועדין,

באופן אוטומטי (רפלקסיווי משהו) זה מוציא מאיתנו את הרוך והעדינות, תחשבו על זה…

הפיזיקה במישור היחסים:

החוק השלישי פועל גם במישור היחסים הבין אישיים.

למי מאיתנו אין אקס/ית מיתולוגי,

כמה מאיתנו פגשו במהלך החיים אנשים שהשאירו חותם על חייהם,

ובכן גבירותי ורבותיי, היחס הוא הדדי,

האנשים שהשאירו חותם בליבכם,

הם אלו שאתם השארתם חותם בליבם,

אותם אנשים/נשים הם אלו אשר פיתחו ביחד איתכם יחסים אינטיימים,

לא בהכרח מיניים, זה יכול להיות חבר/ה טוב/ה מהטירונות,

בן/ת זוג מהטיול במזרח/דרום אמריקה,

החבר/ה הראשון המשמעותי או כל אחד אחר.

גם כאן בה לידי ביטוי אותו חוק שלישי של ניוטון,

הכח שאת מפעיל על בן/ת הזוג הוא אותו הכח שמופעל חזרה,

באותה מידה שאתה חדרת לחייו, הוא חדר לחייך…

(ושבן הזוג לא ימכר לכם/ן סיפורים כאלה עם פסון כזה או אחר)

בקיצור, רבותי,

אנחנו כמו כל הדברים ע"פ כדור הארץ,

כפופים לחוקי הפיזיקה, והטיב לאפיין זאת ניוטון,

כאשר הגדיר את חוקי המכניה שלו.

 

תגובות

  8/12/12 21:32:
מעניין :) תודה

  23/8/12 21:31:
מסכימה עם כל מילה.

  22/8/12 06:50:
אני צריכה שמישהו ימציא לי חוק חדש.

  21/8/12 14:07:
מעולם לא קישרתי בין החוקיות של ניוטון ליחסים בינאישיים אבל ההקבלות שערכת כאן הן יפות ומהות הדברים ככל הנוגע ליחסי אנוש נכונה.

  10/1/12 17:56:
ועוד לא דיברנו כלום על כימיה..

  1/12/11 11:02:
שום דבר לא מקרי. בטח לא העובדה שהתגלגלתי אל תוך הפוסט העתיק הזה דווקא היום. תודה לך, ואין לך מושג עד כמה.

  6/7/11 21:20:
וכל הכייף זה לא להכנע אל אותם חוקים ,,, זה אתגר, ולא תמיד מצליח . אבל כמה כייף זה , כשמישהו צועק פשוט לשתוק … והאמת שאני כ"כ "אילפתי " את עצמי לשתוק , עד כי היום אני פשוט בוחרת לא להשאר כשצועקים . כן,פשוט ללכת.. ומה קורה כשאני צועקת מבלי שצעקו עלי ? האמת, שם החוקיות ליה כתבת מיושמת אחד לאחד . לימור

  5/7/11 19:50:

טוב, עבר המון זמן מאז שכתבת את הפוסט הזה, ובטח מאז יש לך כבר הבנות חדשות.

בהיותינו גוף אנרגטי ובהיות הרגשות שלנו אנרגיות שרוטטות בתדרים מסויימים (נמוכים וגבוהים). למשל בתדרים נמוכים תמצא כעס, קנאה, וכו' ובתדרים גבוהים תמצא אהבה ושמחה, חיות ויצירתיות.

אנחנו פוגשים תדרים דומים לשלנו. דומה מושך דומה.

בכל מקום שעולה התנגדות, זה מראה של עצמך וסימן שאתה לא מקבל את התכונה הזו בך.. המאבק הוא פנימי וההשתקפות שלו היא חיצונית.

המפתח לשחרור הוא לעבוד על אותה התנגדות בתוכך. עד שלא תעשה עבודה פנימית תמיד תפגוש באותה התופעה (נכון שזה מדהים?).

כלומר, כשאתה פוגש אנשים עצבניים ומתעצבן בעצמך, זאת מראה שלך.. תדר זהה שקיים בך. אתה תפגוש בזה שוב ושוב, עד שתבין ועד שתבצע שינוי בעצמך.

החוק של ניוטון נכון. הוא מדבר על כך שדווקא לא צריך להתנגד (כי אז מופעל אותו הכוח בדיוק). זה לא מביא לאיזון כי זה לא מטיב איתך. האיזון מגיע ממקום פנימי של שקט ושחרור (אי התנגדות וקבלה, הכלה ואהבה).

  28/5/11 10:33:
התגלגלתי אל הפוסט הזה במקרה, או אולי לא. תמיד ניסיתי לטעון טענה שלא קיימת אהבה חד צדדית, אבל אתה ניסחת את זה בצורה הרבה יותר טובה.

  7/5/11 17:44:
סיפרת בשפה פשוטה את מה שאני מאמינה בו בשפה שלפעמים אני מרגישה שלא תמיד קל לאחרים להבין. הכל מתחיל בנו, אם נתרחק לעומק אולי אפילו נגלה שהכח שהופעל עלינו הוא בעצם תגובה על משהו שעשינו במודע או לא במודע. מכאן בעצם שקט לי להבין שוב עד כמה הכל בידיים שלנו וכל פעולה של האחר זו פרשנות סובייקטיבית שלנו ולכן, אין אשמים (כמעט) אלא רק אנשים שאנו יכולים לבחור אם בדינמיקה שלנו איתם יוצאים מאיתנו (ומהם…) דברים שעושים לנו טוב או לא. אני אוהבת את הרעיונות שלך על אף ואולי בשל הפשטות שבאופן בו הם מוצגים.

  20/3/11 17:33:
לדעתי כל מה שקשור לתורת היחסים זה בכלל כימיה…

  19/3/11 00:19:
נחמד ואף מרגיע לשמוע את נקודת מבטך :)

  16/3/11 07:22:
פשוט וכל כך נכון.

  14/3/11 22:37:
נחמד מאוד. אהבתי :-)

  11/3/11 11:03:
מעורר מחשבה…

  28/12/10 20:42:
זו הפעם הראשונה שקראתי מה כתבת… בתזמון … תקרא:

http://cafe.themarker.com/post/1958973/

  25/12/10 23:27:
החכמה האינדיאנית משתמשת הרבה בדוגמאות ודימויים מעולם הטבע מסיבה פשוטה לכל דבר בחיים יש מראה והמראה שלנו זה הטבע וממנו אנחנו יכולים ללמוד ולהיתפתח.
לדוגמא: כמות המים שיש בעולם לעומת כמות המים שיש בגוף האדם.
או דוגמא יותר נפשית: עץ ככל שיהיה עם שורשים יותר חזקים ורחבים לא יפול גם עם תיהיה רוח חזקה לעומת עץ עם שורשים חלשים. אותו דבר האדם ככל שידע מי הוא ביחס לעצמו ומהי דרכו לא יתערער מכל תגובה או דעה של אדם חיצוני.
בהצלחה לנו בדרך.

  25/12/10 22:10:
מודעת – באופן מלא
מפנימה – באופן מלא
מיישמת – חלקית ..
כמה חבל .

  20/11/10 09:07:
עוזבת את הפסיכולוגיה, עוברת לפיסיקה…

  25/2/10 00:02:

צטט: זיוה גל 2010-02-23 23:34:35
מאוד מעניין בתור תיאוריה

אבל מיושם במציאות רק בחלקו

 

קראת את "תרזה יפה" של ל. גולדברג?

זאת דוגמה קלסית לכך שלא…

 

:)

 

נהניתי לקרוא

 

זיוה

 

התבלבלתי בשם.

כוונתי הייתה לאהבתה של תרזה דה מון

  23/2/10 23:34:

מאוד מעניין בתור תיאוריהאבל מיושם במציאות רק בחלקו

 

קראת את "תרזה יפה" של ל. גולדברג?

זאת דוגמה קלסית לכך שלא…

 

:)

נהניתי לקרוא

זיוה

  28/1/10 13:09:

האנשים שהשאירו חותם בליבכם,הם אלו שאתם השארתם חותם בליבם,

 

רוצה להאמין בזה…

  27/1/10 06:03:

אצלי דווקא החוק הזה הזכיר שהכוחות, גם אם דומים בעוצמתם, יכולים להיות שונים באיכות.

למשל, כאשר גוף כבד נוסע על משטח חלק- זה שונה מאשר כאשר אותו גוף נוסע על משטח עם שטח פנים מחוספס. ההתנגדות אחרת.

ולשם היחסים: נשים בד"כ מגיבות על תוקפנות בחיוך (דרך הטבע, FIGHT OR FLIGHT, הישרדות, מערות וכו'), גברים באלימות.

אני חושבת שמתקיים שינוי מסויים כיום, וכמובן- אלה לא "כולם/ן", אבל מדובר על מחקרים שמראים שכך זה על פי רוב.

 

יחד עם זה, אם אין גורם תוקפנות מלכתחילה- דברים ייראו אחרת.

כלומר, אם נלמד (TEACH) ילדים/ות מגיל צעיר לפרש סיטואציות כידידותיות ולא כתוקפניות, כך גם תהיינה התגובות.

אפרופו החוק השלישי של ניוטון- הכח יופעל כאשר תהיה פרשנות של כח בצד השני.

כיום אין הרבה הזדמנויות לסיטואציות של למידה כזו.

וחוץ מזה: סירס-זימנסקי!!!!? מגניב! לא שמעתי את השם הזה מאז התיכון!!! :)

נהדר.

תודה.

עינת.

  4/1/10 19:26:

יפה. ממש אהבתי.בעיקר כמה שהיחסים  שלנו הם פיזיקה פשוטה…

חבל רק, שאנו בני האדם ,מסבכים הכל.

המשפט לגבי החותם,שאנו משאירים…/נשאר בנו, מעורר בי הרבה תהיות….

אבל, נכון

שרה

  3/1/10 16:29:
*

  1/1/10 22:38:

האנשים שהשאירו חותם בליבכם,הם אלו שאתם השארתם חותם בליבם,

מסכימה.

שרון

  1/1/10 22:30:

מעורר מחשבה….

היישום של חוק ניוטון גם גם למערכות היחסים והחותם שנשאר…מחשבה יפה.  אהבתי.

תודה שהבאת.

  30/12/09 17:02:

צטט: נירית תוינה 2009-12-30 12:52:06
עוד נקודה למחשבה היא: האם הכח המופעל עלינו, ביד רכה או יד קשה, רצוי בעינינו?

מה אם אין לי שום רצון שכח יופעל עלי והוא מופעל בכל זאת? הפעולה הטבעית ביותר היא התנגדות….

אם הוא רצוי…,נקודה מעניינת,

אבל לא בטוח שהרצונות שלנו רלוונטים בכלל…

  30/12/09 12:52:

עוד נקודה למחשבה היא: האם הכח המופעל עלינו, ביד רכה או יד קשה, רצוי בעינינו?מה אם אין לי שום רצון שכח יופעל עלי והוא מופעל בכל זאת? הפעולה הטבעית ביותר היא התנגדות….

  23/12/09 09:19:

צטט: זהות בדויה 2009-12-22 22:22:28
מכירה את החוק הזה של ניוטון, אבל אני מכירה חיים שלמים בהם הייתי עדינה וענוגה וחטפתי צעקות.

אמממ, תני שניה ללכת לדבר עם ניוטון, לבדוק את הנושא…. :)

ועכשיו ברצינות…

כמו בחיים, לא תמיד לצד הנגדי יש יכולת ליצר את אותו כח תגובה, ולכן הוא נשבר…

אם נפעיל כח חזק (ניתן מכה חזקה) לקיר, הוא ישיב לנו בהתאם, (תכאב לנו היד)

לעומת זאת, אם נפעיל כח רב כנגד קלקר דק הוא ינסה להשיב לנו חזרה, אולם הוא ישבר קודם לכן,

לא תמיד האובייקט שמופעל עליו הכח יכול ליצר את אותו כח חזרה, ואז הוא נשבר…

 

דבר נוסף שאת צריכה להביא למשוואה, האם ה "עדינה וענוגה" הם בראיה הסוביקטיבית שלך,

או שהם באמת אבסולוטיים, וכיצד הם נתפסים בצד השני…

 

  22/12/09 22:22:
מכירה את החוק הזה של ניוטון, אבל אני מכירה חיים שלמים בהם הייתי עדינה וענוגה וחטפתי צעקות.

  22/12/09 21:28:

צטט: אש תר 2009-12-21 18:03:51

מרתק ומביא למחשבה, תודה (-:

שמחתי, זו הייתה המטרה…

  22/12/09 17:12:

יפה כתבת..עכשיו תאתגר את עצמך קצת לפוסט שונה אשר נותן נקודות פעולה הפוכה.

לישראלי המצוי והטמפרמנט של רוב התרבות הישראלית היא להגיב בכסח.

 

אני צועק משמע אני קיים, ואפשר לקחת את הדוגמאות הכי קלות בהתנהלות של משרדי הממשלה ואיך כל ההתנהלות גורמת

 ללקוח למטופל להגיב לנוכח היחס.

ובחיי אפילו אני :-) למדתי לצעוק חזרה.

  21/12/09 18:03:
מרתק ומביא למחשבה, תודה (-:

  21/12/09 16:09:

צטט: מיקי אקשטיין 2009-12-21 15:29:42

צטט: meteorit 2009-12-21 15:25:18

מעניין אם סירס-זימנסקי גם כאלה מפותחים רגשית :)

בפעם הבאה שאני פוגש אותם,

אני יעביר את השאלה….

 

רק לא בצעקות, כדי שלא יצעקו עליך חזרה, כן?לשון בחוץ

  21/12/09 15:29:

צטט: meteorit 2009-12-21 15:25:18

מעניין אם סירס-זימנסקי גם כאלה מפותחים רגשית :)

בפעם הבאה שאני פוגש אותם,

אני יעביר את השאלה….

  21/12/09 15:25:
מעניין אם סירס-זימנסקי גם כאלה מפותחים רגשית :)