אבא ואני, בשם האהבה

ערב ראש השנה בפתח, שולחן חג ערוך במיטב הבישולים, כל המשפחה ביחד לבושים חגיגי, ערב שבו כל המשפחה מתכנסת ביחד, מוקפים באנשים שאנחנו הכי אוהבים, אני מאוד אוהב את הערב הזה.

אנחנו לבושים בלבן הולכים לבית הכנסת, בחוץ זמירות של חג, אהבה גדולה והתחדשות לקראת השנה החדשה.

לפני שנים, כשהייתי ילד, הייתי מתלבש חגיגי בלבן והולך לבית הכנסת ביחד עם אבי, לאחר גיל 13 הייתי לובש גם תלית, שנאתי כל רגע, כל החברים שלי היו משחקים בגינה בחוץ ואני הייתי תקוע בתוך בית הכנסת עם אנשים מוזרים שאין ביני לבניהם שום קשר, לא הכרתי כמעט אף אחד, והכריחו אותי לקרוא טקסטים שלא ממש הבנתי ובטח שלא התחברתי אליהם כלל.

כשגדלתי, היה קל לקום ולמרוד ונפלה ההחלטה שבית הכנסת הזה אני לא אשוב, אז מה השתנה החג הזה, שהפעם אני כן מתכוון ללבוש חג בלבן וללכת לבית הכנסת, שאלה מצויינת… הכל בשם האהבה.

30 שניות על שפות האהבה, ואחזור לסיפור שלי.

לדעת לאהוב זאת מיומנות שרכשתי עם השנים, ככול שגדלתי למדתי לאהוב יותר ויותר, קודם כל את עצמי וכפועל יוצא, את הקרובים אלי, אולם לאהבה שפות שונות ומשונות, כל אחד ושפת האהבה שלו, אחד אוהב מתוק, השני אוהב מלוח, שלישי אוהב חמוץ ואחר אוהב חריף.

ובדיוק כמו באוכל, יש לדעת באיזה טבלין להתשמש בכדי להעביר את מנת האהבה לצד שאתה אוהב, עיצמו לרגע את העיניים ודמיינו מה יקרה אם תגישו לאדם האהוב עליכם מנה חריפה בעוד שהוא אוהב ומצפה למנה מתוקה מדבש.

אנשים שונים אוהבים את אהבה שלהם בטעמים וסגנונות שונים, ואתם, איך אתם אוהבים את האהבה שלכם? לתת וגם לקבל?

הנה כמה דוגמאות לשפת האהבה:

  • מגע – יש אנשים שעושים אהבה במגע, חיבוק, נשיקה, אלו אנשים שצריכים שיגעו בהם כל הזמן
  • מתנות – כמו ילד שמקבל צעצוע, הילד שלנו עדין מחפש את האהבה במתנות, כסף, פרחים, שוקולדים, צעצועים, השמיים הם הגבול, בלי קשר לשווי הכספי של המתנה, הם צריכים לקבל משהו פיזי בתדירות גבוהה.
  • הערכה – אחרים רק רוצים מילה טובה של הערכה, כמה מוצלחים וטובים הם במה שהם עושים.
  • אוכל – אוכל היא אחת הצורות היותר משמעותיות להביע אהבה, בדיוק כמו שאמא האכילה אותנו כשהיינו חוזרים מבית הספר או בארוחת ששי, תואהב אותי כמו שאמא הייתה אוהבת אותי, ע"י אוכל.
  • כבוד – תראה לי שאתה מכבד אותי, מקשיב למה שחשוב שלי, ומכבד את מנהגי והמסורת שלי.
  • ישנן שפות נוספות כל אחד והשפה שלו.

יש אנשים שמדברים ביותר משפה אחת, אבל בדיוק כמו בשפת הדיבור, ישנה רק שפה אם אחת.

ועכשיו, כשראינו דוגמאות לשפת האהבה, תסתכלו שנית במראה, מה שפת האהבה שלכם?

מה עם האנשים היקרים ללבכם, הורים, ילדים, בני/ות זוג, חברים, מהי שפת האהבה שלהם?

מתי בפעם האחרונה אמרתם להם שאתם אוהבים אותם?

האם אמרתם את זה בשפה שבה הם מדברים, בשפה שבה הם רוצים לשמוע?

בדיוק כמו השפה המילולית, אם אתם מדברים אהבה בשפה הלא נכונה, הרי שלא הצלחתם להביע אהבה לאדם היקר ביותר ללבכם, וכאן ידידיי, ההחמצה תהיי כפולה, גם התאמצתם ולא הצלחתם, פול גז בניוטרל, גם תסכול וגם אכזבה מחוסר התגובה של הצד השני, שהרי ידוע שרק אהבה מביאה אהבה, ואם האהבה שניסיתם להעניק התפזרה לה ברוח, האהבה שאתם מצפים לקבל בחזרה לעולם לא תגיע וחבל.

אז, כבר מצאתם משהו שאתם אוהבים, לא חבל לפספס את זה בגלל תקשורת אהבה לקויה, אם שניכם מדברים אהבה באותה השפה, הכי טוב, הכל יהיה נפלא ונהדר, אבל בכמה פעמים זה באמת המצב?

כשאנחנו אוהבים אדם, אנחנו רוצים שיהיה לו טוב, אמא שלי, שבכל פעם ששאלה מה אני רוצה לאכול, שאלה בעצם, איך אני רוצה שהיא תביע אהבה אלי היום, כי כשאנחנו אוהבים אנחנו רוצים שלאדם השני יהיה טוב והוא ירגיש אהוב. והכי מדוייק, זה בשפה שלו.

אם אתם מדברים אהבה בשפה הלא הנכונה, כולם רק מפסידים, כמה פעמים בהרצאות שלי, שמעתי את המשפט "הוא צריך לדעת לבד", אבל איך הוא יכול לנחש…. (מנחשים מאיזה עדה המשפט הזה מגיע?) ואני שפגשתי נשים מדהימות בחיי הייתי מגשש כמו עיוור באפלה, דופק את הראש בקיר מימין, הרגל נתקעת בכסא ההפוך משמאל בחושך, וכל מה שרציתי זה להגיד לה שאני אוהב אותה, ולא ידעתי איך.

אם במקום להעמיד אותי במבחנים, היית פשוט מספרת לי, הכל היה כל כך פשוט, והייתי מתקשר האהבה בצורה ישירה ופשוטה בדיוק כמו שרצית, בסה"כ אהבתי אותה, או לפחות ניסיתי, אבל לא הצלחתי להביע.

היום אני כבר חכם, ואני פשוט שואל, כל כך פשוט, וכל כך מסובך והמתכון להצלחה ניצב גלוי לפני.

הסיבה מספר 1 לפרוק מערכות יחסים היא: חוסר תקשורת, אז במקום ששני אוהבים יתפספסו וילכו איש לדרכם, כעסים, ריבים, ציפיות שלא התממשו, קצת תקשורת והאהבה תפרח לגבהים חדשים.

אז, איך כל זה קשור לראש השנה, ולהחלטה שלי ללכת לבית הכנסת , זוכרים ששאלתם?

במשך שנים, היחסים שלי עם אבי עברו עליות ומורדות, רבים ומשלימים, לא מדברים ומתפייסים, אני זוכר את אותו היום בו הטחתי בו, שאת הדבר היחיד שאני רוצה ממנו הוא לא יודע לתת, ניחשתם נכון (אהבה).

עם השנים למדתי, שבכדי לקבל אהבה צריך גם לתת אהבה, יש כאן ספירלה אין סופית שמזין את עצמה ורק הולכת וגדלה ומתעצמת.

בעוד שכל מה שאני רציתי מאבי, זה שיחבק אותי, (יביע אהבה ע"י מגע) אבל מה לעשות, בתור בן לניצולי שואה, את זה הוא מעולם לא ידע ולא הכיר, ואי אפשר להאשים אדם על חוסר ידע, כל מה שהוא רצה מצידו, זה כבוד והערכה.

שני אנשים אוהבים, שמנסים להביע אהבה ללא הצלחה בשפות שונות, איזה פספוס, איזו החמצה במשך כל כך הרבה שנים, ברור לי שהוא אוהב אותי, ומובן לי מאליו שאני אוהב אותו.

לאחרונה התחלתי ללמד אותו לחבק, בכל פעם שאנחנו נפגשים, המפגש מתחיל קודם כל בחיבוק, ואחרי זה כל השאר. לאהוב כמו שאני רוצה, במקביל, אני הולך להעניק לו גם אהבה במטבע שהוא היה רוצה.

מבחינתו, זה שאני אבוא איתו בערב חג לבית הכנסת זאת הבעת אהבה גדולה, אז כמו שכבר נאמר, צריך לתת אהבה בשביל לקבל אהבה, אז הפעם אני נותן בלב שלם אהבה במטבע שלו, בכדי לקבל אהבה במטבע שלי.

 רבי עקיבא: ואהבת לרעך כמוך, זאת כל התורה.

והמלצה לחג, כאשר אתם ישובים עם האנשים היקרים ללבכם, לאחר שאכלתם ממטעמי החג, על בטן מלאה, תנהלו שיחה אוהבת עם האנשים היקרים ללבכם, ותשאלו אותם, מה שפת האהבה שלהם, איך הם היו שמחים לקבל את האהבה שלהם, איך הם אוהבים לתת אהבה, מאמין שתהיי לכם שיחה מרתקת

חג שמח והמון אהבה.

2 תגובות על הפוסט “אבא ואני, בשם האהבה

סגור לתגובות.